Daf 78a
דְּנִיכְחוֹשׁ חֵילֵיהּ אֶלָּא סוֹקְרוֹ בְּסִיקְרָא אַמַּאי כִּי הֵיכִי דְּלִיחְזְיוּהּ אִינָשֵׁי וְלִיבְעֻי רַחֲמֵי עִילָּוֵיהּ
Rachi (non traduit)
דניכחוש חיליה. שמרוב שומנו הוא משירן:
דלחזיוה אינשי. סימן הוא שמשיר פירותיו:
כִּדְתַנְיָא וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָרַבִּים וְרַבִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים וְכֵן מִי שֶׁאֵירַע בּוֹ דָּבָר צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָרַבִּים וְרַבִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים
Rachi (non traduit)
וטמא טמא יקרא. צועק ואומר טמא הוא:
אָמַר רָבִינָא כְּמַאן תָּלֵינַן כּוּבְסָא בְּדִיקְלָא כְּמַאן כִּי הַאי תַּנָּא
Rachi (non traduit)
כובסא. אשכול תמרים וסימן הוא שמשיר פירותיו:
כי האי תנא. לבקש עליו רבים רחמים:
הֲדַרַן עֲלָךְ בְּהֵמָה הַמְקַשָּׁה
מַתְנִי' אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת בְּחוּלִּין וּבְמוּקְדָּשִׁין
Rachi (non traduit)
מתני' אותו ואת בנו. משום דבעי למימר בחולין ובמוקדשים דאצטריך למילף מקראי כדילפינן בגמרא תנא נמי בארץ ובח''ל דלא איצטריך דהא חובת הגוף היא וחובת הגוף נוהגת בין בארץ ובין בח''ל:
בפני הבית. בזמן הבית. בפ' בתרא (לקמן חולין דף קלח:) מפרש אמאי נקטינהו:

Tossefoth (non traduit)
מתני' אותו ואת בנו נוהג בין בארץ בין בח''ל. איידי דבעי למתני בחולין ובמוקדשין בפני הבית ושלא בפני הבית שהם לצורך קתני נמי בארץ ובח''ל ואע''ג דהוי שלא לצורך דחובת הגוף היא כיון דאיכא דוכתא דהוי לצורך כגון בראשית הגז דהכי אמרינן בשילוח הקן (לקמן חולין קלח:) דבארץ ובח''ל בכולהו שלא לצורך לבד מראשית הגז ובפני הבית ושלא בפני הבית בכולהו הוי שלא לצורך לבד מאותו ואת בנו דאיצטריך דה''א כיון דבענין קדשים כתיב לא לנהוג אלא בזמן דאיכא קדשים:
כֵּיצַד הַשּׁוֹחֵט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ חוּלִּין בַּחוּץ שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים
Rachi (non traduit)
שניהם כשרים. משום דבעי למיתני סיפא שניהם פסולין ובגמרא מפרש אמאי נקטינהו:
והשני סופג. משום לאו דאותו ואת בנו. ולא שנא שחט את האם תחלה ול''ש שחט את הבן תחלה לא שנא שחטינהו חד גברא ולא שנא תרי גברי יליף בגמרא דחייב:

קָדָשִׁים בַּחוּץ הָרִאשׁוֹן חַיָּיב כָּרֵת וּשְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים
Rachi (non traduit)
הראשון חייב כרת. משום שחוטי חוץ אבל השני פטור מן הכרת דכיון דנשחטה אמו שוב אינו ראוי הבן לישחט בפנים דפסול משום מחוסר זמן ואינו חייב משום שחוטי חוץ אלא א''כ ראוי לפנים דכתיב (ויקרא יז) ואל פתח אהל מועד לא הביאו הראוי לפתח אהל [מועד] חייבין עליו בחוץ ואי לא לא:
ושניהם סופגין. הראשון משום לאו דשחוטי חוץ דכתיב בהעלאה (דברים יב) השמר לך פן תעלה ובזבחים (דף קז.) ילפינן בהיקש שוחט ממעלה שם תעלה ושם תעשה מה מעלה לא ענש אלא א''כ הזהיר אף שוחט לא ענש אלא א''כ הזהיר:
חוּלִּין בִּפְנִים שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים קָדָשִׁים בִּפְנִים הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל
Rachi (non traduit)
חולין בפנים שניהם פסולין. משום חולין שנשחטו בעזרה דילפינן להו בקדושין בפרק האיש מקדש (קידושין דף נז:):
והשני סופג. משום אותו ואת בנו. אבל משום חולין שנשחטו בעזרה אזהרה דילה היא (דברים יב) כי ירחק וזבחת ברחוק מקום אתה זובח ולא בקירוב מקום:

קדשים בפנים. השני סופג משום אותו ואת בנו:
ופסול. משום מחוסר זמן:
חוּלִּין וְקָדָשִׁים בַּחוּץ הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל
Rachi (non traduit)
חולין וקדשים בחוץ. דוקא נקט הראשון חולין והשני קדשים וכן כל השנויים במשנה דוקא נקט להו:
והשני סופג. משום אותו ואת בנו:
קדשים בחוץ. בתחלה ואחר כך חולין בחוץ פסול:
קָדָשִׁים וְחוּלִּין בַּחוּץ הָרִאשׁוֹן חַיָּיב כָּרֵת וּפָסוּל וְהַשֵּׁנִי כָּשֵׁר וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים
Rachi (non traduit)
והשני כשר. באכילה ואיידי דתנא פסול תנא כשר:
ושניהם סופגין. ראשון משום שחוטי חוץ ושני משום אותו ואת בנו:
חוּלִּין וְקָדָשִׁים בִּפְנִים שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים קָדָשִׁים וְחוּלִּין בִּפְנִים הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל
Rachi (non traduit)
חולין וקדשים בפנים שניהם פסולים. ראשון משום חולין שנשחטו בעזרה ושני משום מחוסר זמן:
והשני סופג. משום אותו ואת בנו:
חוּלִּין בַּחוּץ וּבִפְנִים הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל
Rachi (non traduit)
חולין בחוץ ובפנים. הראשון בחוץ והשני בפנים:
קָדָשִׁים בַּחוּץ וּבִפְנִים הָרִאשׁוֹן חַיָּיב כָּרֵת וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים וּשְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים
Rachi (non traduit)
קדשים בחוץ ובפנים הראשון בכרת. משום שחוטי חוץ:
ושניהם פסולין. ראשון שנשחט בחוץ ושני משום מחוסר זמן:
ושניהם סופגין. ראשון משום שחוטי חוץ ושני משום אותו ואת בנו:
חוּלִּין בִּפְנִים וּבַחוּץ הָרִאשׁוֹן פָּסוּל וּפָטוּר וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וְכָשֵׁר קָדָשִׁים בִּפְנִים וּבַחוּץ הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל
Rachi (non traduit)
קדשים בפנים ובחוץ. השני סופג משום אותו ואת בנו. ומשום שחוטי חוץ לא לקי דמחוסר זמן הוא ואינו מתקבל בפנים:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן מִנַּיִן לְאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁנּוֹהֵג בְּמוּקְדָּשִׁין תַּלְמוּד לוֹמַר שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד לִימֵּד עַל אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁנּוֹהֵג בְּמוּקְדָּשִׁין
Rachi (non traduit)
גמ' ירצה לקרבן אשה. וסמיך ליה אותו ואת בנו:
Tossefoth (non traduit)
מנין לאותו ואת בנו שנוהג במוקדשים. וא''ת ואמאי ס''ד דלא איירי קרא במוקדשין הא סתמא כתיב ואין לומר דאיצטריך שאם צריך לפסח ואין לו אלא אותו שנשחט בו ביום אביו או בנו דס''ד דאתי עשה דפסח ודחי לאו דאותו ואת בנו ולהכי איצטריך דלא דחי דכי האי גוונא אמרינן לקמן בשילוח הקן (חולין דף קמא.) גבי לדבר מצוה מנין דהא במחוסר זמן איכא לאו ועשה ובלאו קרא לא דחי ליה עשה ונראה דמעיקרא קשיא ליה משום דשור הפסיק הענין דמשמע למעוטי מוקדשין דליכא למימר משום דלא תימא במוקדשין דוקא בא להפסיק דא''כ ליכתביה בעלמא שלא בענין דקדשים וממילא הוה מוקמינן לקרא בכל מילי ולפי המסקנא צ''ל דלשום דרשה נכתב שם וא''ת בפ' הזרוע (לקמן חולין דף קל.) דדריש מקרא דאין מתנות נוהגים במוקדשים שהיה בדין שינהגו מק''ו ופריך בגמרא קרא ל''ל אי משום ק''ו איכא למיפרך כו' מכל מקום בלא ק''ו אי לאו דמיעט קרא במוקדשים (לא) הוי מוקמינן לקרא בכל מילי וי''ל משום דקרא דמתנות לענין חולין כתיב:
וְאֵימָא בְּמוּקְדָּשִׁין אִין בְּחוּלִּין לָא שׁוֹר הִפְסִיק הָעִנְיָן
Rachi (non traduit)
שור הפסיק הענין. דאי אקמאי קאי נשתוק מיניה ונכתוב ואותו ואת בנו דהא בשור ובשה איירי לעיל:
וְאֵימָא בְּחוּלִּין אִין בְּמוּקְדָּשִׁין לָא כְּתִיב וְשׁוֹר וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן
Rachi (non traduit)
במוקדשין לא. דהא אפסקיה:
אִי מָה קָדָשִׁים כִּלְאַיִם לָא אַף אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ כִּלְאַיִם לָא אַלְּמָה תַּנְיָא אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בְּכִלְאַיִם וּבְכוֹי
Rachi (non traduit)
כלאים. רחל שילדה מן התייש שחטה ואת בנה:
Tossefoth (non traduit)
אי מה קדשים כלאים כו'. וא''ת תקשה ליה נמי מה קדשים שלא בפני הבית לא דכה''ג אשכחן בפ' שילוח הקן (לקמן חולין דף קלח:) ס''ד אמינא הואיל דלענין קדשים כתיב לא לנהוג אלא בזמן שיש קדשים וי''ל נהי דהוה צריך למיתני מ''מ לא איצטריך קרא להכי דאע''ג דשלא בפני הבית אין קדשים קריבין מ''מ מקדש קדישי:
וְעוֹד שֶׂה כְּתִיב וְאָמַר רָבָא
Rachi (non traduit)
ועוד. קשיא לי עלה דהא דקתני נוהג בכלאים האמר רבא כו':
Tossefoth (non traduit)
ועוד שה כתיב ואמר רבא זה בנה אב. בלא רבא הוה מצי למיפרך והא שור ושה כתיב דאין אתה יכול להוציא כלאים מביניהם ואית לן למעוטי כלאים כדמוכח במרובה (ב''ק עז:) גבי כי יגנוב איש שור או שה וטבחו אלא דעדיפא פריך וא''ת ואמאי לא גמרינן שור שור משבת ויהא אותו ואת בנו נוהג אף בחיה כדאשכחן בשור שנגח את הפרה (שם נד:) וי''ל כיון דלא מצינו למילף אף בהמה טמאה דומיא דשבת לא ילפינן כלל ועוד דאי משבת ילפינן א''כ שה דכתב רחמנא למה לי ועוד דומיא דקדשים דלא שייך בחיה ומהאי טעמא נמי הוה ממעטינן כלאים אי לאו דכתיב או:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source