Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Houline
Daf 78a
דְּנִיכְחוֹשׁ חֵילֵיהּ אֶלָּא סוֹקְרוֹ בְּסִיקְרָא אַמַּאי כִּי הֵיכִי דְּלִיחְזְיוּהּ אִינָשֵׁי וְלִיבְעֻי רַחֲמֵי עִילָּוֵיהּ
Traduction
that the tree’s strength will lessen. It is possible that the tree shed its fruits prematurely due to excessive blossoming. It taxes the tree to sustain these blossoms, and this may render the tree incapable of sustaining the fruits that subsequently grow from the blossoms. Stones were used to weaken the tree during blossoming, thereby reducing the number of blossoms that it needed to nourish. But with regard to painting it with red paint, for what benefit is it performed that makes it permitted despite the fact that this was the practice of the Amorites? The Gemara explains: One does so in order that people will see the tree and pray for it.
Rachi non traduit
דניכחוש חיליה. שמרוב שומנו הוא משירן:
דלחזיוה אינשי. סימן הוא שמשיר פירותיו:
כִּדְתַנְיָא וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָרַבִּים וְרַבִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים וְכֵן מִי שֶׁאֵירַע בּוֹ דָּבָר צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָרַבִּים וְרַבִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים
Traduction
As it is taught in a baraita: It is derived from the verse: ''And he will cry: Impure, impure'' (Leviticus 13:45), that a leper must publicize the fact that he is ritually impure. He must announce his pain to the masses, and the masses will pray for mercy on his behalf. And likewise, one to whom any unfortunate matter happens must announce it to the masses, and then the masses will pray for mercy on his behalf.
Rachi non traduit
וטמא טמא יקרא. צועק ואומר טמא הוא:
אָמַר רָבִינָא כְּמַאן תָּלֵינַן כּוּבְסָא בְּדִיקְלָא כְּמַאן כִּי הַאי תַּנָּא
Traduction
Ravina said: In accordance with whose opinion do we hang bunches of unripe dates on a palm tree that casts off its dates, despite the fact that this is the practice of the Amorites? It is in accordance with the opinion of this tanna of the baraita just cited, who states that one must announce such occurrences to the masses so that they will pray for mercy.
Rachi non traduit
כובסא. אשכול תמרים וסימן הוא שמשיר פירותיו:
כי האי תנא. לבקש עליו רבים רחמים:
הֲדַרַן עֲלָךְ בְּהֵמָה הַמְקַשָּׁה
Traduction
MISHNA: The prohibition against slaughtering an animal itself and its offspring applies both in Eretz Yisrael and outside of Eretz Yisrael, both in the presence, i.e., the time, of the Temple and not in the presence of the Temple, and it applies with regard to non-sacred animals and with regard to sacrificial animals.
מַתְנִי' אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת בְּחוּלִּין וּבְמוּקְדָּשִׁין
Traduction
How so? In the case of one who slaughters an animal itself and its offspring, both of which are non-sacred, and slaughters them outside the Temple courtyard, both of the animals are fit for consumption, but for slaughtering the second animal, one incurs [sofeg] the forty lashes for violating the prohibition: ''You shall not slaughter it and its offspring both in one day'' (Leviticus 22:28).
Rachi non traduit
מתני' אותו ואת בנו. משום דבעי למימר בחולין ובמוקדשים דאצטריך למילף מקראי כדילפינן בגמרא תנא נמי בארץ ובח''ל דלא איצטריך דהא חובת הגוף היא וחובת הגוף נוהגת בין בארץ ובין בח''ל:
בפני הבית. בזמן הבית. בפ' בתרא (לקמן חולין דף קלח:) מפרש אמאי נקטינהו:
Tossefoth non traduit
מתני' אותו ואת בנו נוהג בין בארץ בין בח''ל. איידי דבעי למתני בחולין ובמוקדשין בפני הבית ושלא בפני הבית שהם לצורך קתני נמי בארץ ובח''ל ואע''ג דהוי שלא לצורך דחובת הגוף היא כיון דאיכא דוכתא דהוי לצורך כגון בראשית הגז דהכי אמרינן בשילוח הקן (לקמן חולין קלח:) דבארץ ובח''ל בכולהו שלא לצורך לבד מראשית הגז ובפני הבית ושלא בפני הבית בכולהו הוי שלא לצורך לבד מאותו ואת בנו דאיצטריך דה''א כיון דבענין קדשים כתיב לא לנהוג אלא בזמן דאיכא קדשים:
כֵּיצַד הַשּׁוֹחֵט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ חוּלִּין בַּחוּץ שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים
Traduction
If both animals were sacrificial animals slaughtered outside the Temple courtyard, then for slaughtering the first animal, one is liable to receive excision from the World-to-Come [karet]. For slaughtering the second animal one is not liable to receive karet. The second animal was not fit for sacrifice, since one may not slaughter an animal and its offspring on the same day. And both animals are disqualified for use as offerings, and for the slaughter of both of them, one incurs forty lashes apiece: The first being a sacrificial animal slaughtered outside the courtyard and the second being the offspring of an animal slaughtered that day.
Rachi non traduit
שניהם כשרים. משום דבעי למיתני סיפא שניהם פסולין ובגמרא מפרש אמאי נקטינהו:
והשני סופג. משום לאו דאותו ואת בנו. ולא שנא שחט את האם תחלה ול''ש שחט את הבן תחלה לא שנא שחטינהו חד גברא ולא שנא תרי גברי יליף בגמרא דחייב:
קָדָשִׁים בַּחוּץ הָרִאשׁוֹן חַיָּיב כָּרֵת וּשְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים
Traduction
If both animals were non-sacred and slaughtered inside the Temple courtyard, both of them are unfit to be sacrificed, being non-sacred animals slaughtered in the courtyard. And for slaughter of the second animal, one incurs the forty lashes for slaughtering an animal and its offspring on a single day. If both animals were sacrificial animals slaughtered inside the Temple courtyard, the first is fit for sacrifice, and one who slaughters it is exempt from any punishment. But for slaughter of the second animal, one incurs the forty lashes for slaughtering an animal and its offspring on a single day, and it is unfit for sacrifice, because one was not allowed to slaughter it on that day.
Rachi non traduit
הראשון חייב כרת. משום שחוטי חוץ אבל השני פטור מן הכרת דכיון דנשחטה אמו שוב אינו ראוי הבן לישחט בפנים דפסול משום מחוסר זמן ואינו חייב משום שחוטי חוץ אלא א''כ ראוי לפנים דכתיב (ויקרא יז) ואל פתח אהל מועד לא הביאו הראוי לפתח אהל [מועד] חייבין עליו בחוץ ואי לא לא:
ושניהם סופגין. הראשון משום לאו דשחוטי חוץ דכתיב בהעלאה (דברים יב) השמר לך פן תעלה ובזבחים (דף קז.) ילפינן בהיקש שוחט ממעלה שם תעלה ושם תעשה מה מעלה לא ענש אלא א''כ הזהיר אף שוחט לא ענש אלא א''כ הזהיר:
חוּלִּין בִּפְנִים שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים קָדָשִׁים בִּפְנִים הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל
Traduction
If the first animal was non-sacred and the second a sacrificial animal, and both were slaughtered outside the Temple courtyard, the first is fit for consumption and one who slaughters it is exempt from any punishment. But for slaughtering the second animal, one incurs the forty lashes for slaughtering an animal and its offspring on a single day, and the animal is unfit for sacrifice.
Rachi non traduit
חולין בפנים שניהם פסולין. משום חולין שנשחטו בעזרה דילפינן להו בקדושין בפרק האיש מקדש (קידושין דף נז:):
והשני סופג. משום אותו ואת בנו. אבל משום חולין שנשחטו בעזרה אזהרה דילה היא (דברים יב) כי ירחק וזבחת ברחוק מקום אתה זובח ולא בקירוב מקום:
קדשים בפנים. השני סופג משום אותו ואת בנו:
ופסול. משום מחוסר זמן:
חוּלִּין וְקָדָשִׁים בַּחוּץ הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל
Traduction
If the first animal was a sacrificial animal and the second was non-sacred and both were slaughtered outside the Temple courtyard, for the first animal, one is liable to receive karet for slaughtering a sacrificial animal outside the courtyard, and the animal is unfit for sacrifice. And the second is fit for consumption; and for the slaughter of both of them one incurs forty lashes apiece: The first being a sacrificial animal slaughtered outside the courtyard and the second being the offspring of an animal slaughtered that day.
Rachi non traduit
חולין וקדשים בחוץ. דוקא נקט הראשון חולין והשני קדשים וכן כל השנויים במשנה דוקא נקט להו:
והשני סופג. משום אותו ואת בנו:
קדשים בחוץ. בתחלה ואחר כך חולין בחוץ פסול:
קָדָשִׁים וְחוּלִּין בַּחוּץ הָרִאשׁוֹן חַיָּיב כָּרֵת וּפָסוּל וְהַשֵּׁנִי כָּשֵׁר וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים
Traduction
If the first animal was non-sacred and the second was a sacrificial animal and both were slaughtered inside the Temple courtyard, both of them are unfit for sacrifice. And for slaughtering the second animal, one incurs the forty lashes. If the first animal was a sacrificial animal and the second was non-sacred and both were slaughtered inside the Temple courtyard, the first is fit for sacrifice and one who slaughters it is exempt from any punishment. And for slaughtering the second animal, one incurs the forty lashes, and the animal is unfit for sacrifice, as it is non-sacred.
Rachi non traduit
והשני כשר. באכילה ואיידי דתנא פסול תנא כשר:
ושניהם סופגין. ראשון משום שחוטי חוץ ושני משום אותו ואת בנו:
חוּלִּין וְקָדָשִׁים בִּפְנִים שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים קָדָשִׁים וְחוּלִּין בִּפְנִים הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל
Traduction
If both animals were non-sacred, and one slaughters them, the first outside the Temple courtyard and the second inside the Temple courtyard, the first is fit for consumption and one who slaughters it is exempt from any punishment. And for slaughtering the second animal, one incurs the forty lashes for slaughtering an animal and its offspring on a single day, and the animal is unfit for sacrifice as it is non-sacred.
Rachi non traduit
חולין וקדשים בפנים שניהם פסולים. ראשון משום חולין שנשחטו בעזרה ושני משום מחוסר זמן:
והשני סופג. משום אותו ואת בנו:
חוּלִּין בַּחוּץ וּבִפְנִים הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל
Traduction
If both animals were sacrificial animals, and one slaughters them, the first outside the Temple courtyard and the second inside the Temple courtyard, for slaughtering the first animal one is liable to receive karet, and for slaughtering both of them one incurs forty lashes apiece. One set of lashes is given because the first was a sacrificial animal slaughtered outside the courtyard, and the second set of lashes is given because the second animal is the offspring of an animal slaughtered that day. And both of them are unfit for sacrifice.
Rachi non traduit
חולין בחוץ ובפנים. הראשון בחוץ והשני בפנים:
קָדָשִׁים בַּחוּץ וּבִפְנִים הָרִאשׁוֹן חַיָּיב כָּרֵת וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים וּשְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים
Traduction
If both animals were non-sacred, and one slaughters them, the first inside the Temple courtyard and the second outside the Temple courtyard, the first is unfit for sacrifice, as it is non-sacred, and the one who slaughters it is exempt. And for the second, one incurs the forty lashes and the animal is fit for consumption. If both animals were sacrificial animals, and one slaughters them, the first inside the Temple courtyard and the second outside the Temple courtyard, the first is fit for sacrifice and one who slaughters it is exempt. And for the second animal, one incurs the forty lashes, and the animal is unfit for sacrifice because its requisite time has not yet arrived.
Rachi non traduit
קדשים בחוץ ובפנים הראשון בכרת. משום שחוטי חוץ:
ושניהם פסולין. ראשון שנשחט בחוץ ושני משום מחוסר זמן:
ושניהם סופגין. ראשון משום שחוטי חוץ ושני משום אותו ואת בנו:
חוּלִּין בִּפְנִים וּבַחוּץ הָרִאשׁוֹן פָּסוּל וּפָטוּר וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וְכָשֵׁר קָדָשִׁים בִּפְנִים וּבַחוּץ הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל
Traduction
GEMARA: The Sages taught in a baraita: From where is it derived that the prohibition against slaughtering an animal itself and its offspring in a single day applies to sacrificial animals? It is derived from a verse, as the verse states: ''When a bull, or a sheep, or a goat, is born…but from the eighth day and forward it may be accepted for an offering…to the Lord'' (Leviticus 22:27), and it is written in the following verse: ''And whether it be a bull or a sheep, you shall not slaughter it and its offspring both in one day.'' The juxtaposition of the verses teaches with regard to the prohibition against slaughtering an animal itself and its offspring that it applies to sacrificial animals as well.
Rachi non traduit
קדשים בפנים ובחוץ. השני סופג משום אותו ואת בנו. ומשום שחוטי חוץ לא לקי דמחוסר זמן הוא ואינו מתקבל בפנים:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן מִנַּיִן לְאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁנּוֹהֵג בְּמוּקְדָּשִׁין תַּלְמוּד לוֹמַר שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד לִימֵּד עַל אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁנּוֹהֵג בְּמוּקְדָּשִׁין
Traduction
The Gemara challenges: But since this prohibition is taught in the context of other halakhot of consecrated animals, perhaps I will say: Yes, it applies to sacrificial animals, but it does not apply to non-sacred animals. The Gemara explains: The repetitive phrase ''and whether it be a bull or a sheep'' in the second verse, when those types of animals, i.e., bulls and sheep, were already mentioned in the first verse, interrupted the topic, clarifying that the second verse is not referring to sacrificial animals.
Rachi non traduit
גמ' ירצה לקרבן אשה. וסמיך ליה אותו ואת בנו:
Tossefoth non traduit
מנין לאותו ואת בנו שנוהג במוקדשים. וא''ת ואמאי ס''ד דלא איירי קרא במוקדשין הא סתמא כתיב ואין לומר דאיצטריך שאם צריך לפסח ואין לו אלא אותו שנשחט בו ביום אביו או בנו דס''ד דאתי עשה דפסח ודחי לאו דאותו ואת בנו ולהכי איצטריך דלא דחי דכי האי גוונא אמרינן לקמן בשילוח הקן (חולין דף קמא.) גבי לדבר מצוה מנין דהא במחוסר זמן איכא לאו ועשה ובלאו קרא לא דחי ליה עשה ונראה דמעיקרא קשיא ליה משום דשור הפסיק הענין דמשמע למעוטי מוקדשין דליכא למימר משום דלא תימא במוקדשין דוקא בא להפסיק דא''כ ליכתביה בעלמא שלא בענין דקדשים וממילא הוה מוקמינן לקרא בכל מילי ולפי המסקנא צ''ל דלשום דרשה נכתב שם וא''ת בפ' הזרוע (לקמן חולין דף קל.) דדריש מקרא דאין מתנות נוהגים במוקדשים שהיה בדין שינהגו מק''ו ופריך בגמרא קרא ל''ל אי משום ק''ו איכא למיפרך כו' מכל מקום בלא ק''ו אי לאו דמיעט קרא במוקדשים (לא) הוי מוקמינן לקרא בכל מילי וי''ל משום דקרא דמתנות לענין חולין כתיב:
וְאֵימָא בְּמוּקְדָּשִׁין אִין בְּחוּלִּין לָא שׁוֹר הִפְסִיק הָעִנְיָן
Traduction
The Gemara challenges: But if so, I will say: Yes, the prohibition applies to non-sacred animals, but it does not apply to sacrificial animals. The Gemara explains: Since in that verse it is written: ''And whether it be a bull…you shall not slaughter it and its offspring,'' the conjunction ''and'' adds the prohibition stated in the second verse to the first matter, including sacrificial animals as well.
Rachi non traduit
שור הפסיק הענין. דאי אקמאי קאי נשתוק מיניה ונכתוב ואותו ואת בנו דהא בשור ובשה איירי לעיל:
וְאֵימָא בְּחוּלִּין אִין בְּמוּקְדָּשִׁין לָא כְּתִיב וְשׁוֹר וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן
Traduction
The Gemara challenges: If this prohibition also applies to sacrificial animals, perhaps just as with regard to sacrificial animals, the offspring of diverse kinds is not included, e.g., the offspring of a ewe and a goat is unfit to be an offering, so too with regard to the prohibition of: A mother and its offspring, the offspring of diverse kinds should not be included, so that in the case of the offspring of a ewe and a goat, it would be permitted to slaughter the mother and offspring on the same day. Why, then, is it taught in a baraita (see Tosefta 5:1): The prohibition of: A mother and its offspring, applies to the offspring of diverse kinds and to a koy, a kosher animal with characteristics of both domesticated and undomesticated animals?
Rachi non traduit
במוקדשין לא. דהא אפסקיה:
אִי מָה קָדָשִׁים כִּלְאַיִם לָא אַף אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ כִּלְאַיִם לָא אַלְּמָה תַּנְיָא אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בְּכִלְאַיִם וּבְכוֹי
Traduction
And additionally, why should the prohibition of: A mother and its offspring, apply to the offspring of diverse kinds? ''A sheep,'' is written in the verse with regard to that prohibition, and Rava said
Rachi non traduit
כלאים. רחל שילדה מן התייש שחטה ואת בנה:
Tossefoth non traduit
אי מה קדשים כלאים כו'. וא''ת תקשה ליה נמי מה קדשים שלא בפני הבית לא דכה''ג אשכחן בפ' שילוח הקן (לקמן חולין דף קלח:) ס''ד אמינא הואיל דלענין קדשים כתיב לא לנהוג אלא בזמן שיש קדשים וי''ל נהי דהוה צריך למיתני מ''מ לא איצטריך קרא להכי דאע''ג דשלא בפני הבית אין קדשים קריבין מ''מ מקדש קדישי:
וְעוֹד שֶׂה כְּתִיב וְאָמַר רָבָא
Traduction
Rachi non traduit
ועוד. קשיא לי עלה דהא דקתני נוהג בכלאים האמר רבא כו':
Tossefoth non traduit
ועוד שה כתיב ואמר רבא זה בנה אב. בלא רבא הוה מצי למיפרך והא שור ושה כתיב דאין אתה יכול להוציא כלאים מביניהם ואית לן למעוטי כלאים כדמוכח במרובה (ב''ק עז:) גבי כי יגנוב איש שור או שה וטבחו אלא דעדיפא פריך וא''ת ואמאי לא גמרינן שור שור משבת ויהא אותו ואת בנו נוהג אף בחיה כדאשכחן בשור שנגח את הפרה (שם נד:) וי''ל כיון דלא מצינו למילף אף בהמה טמאה דומיא דשבת לא ילפינן כלל ועוד דאי משבת ילפינן א''כ שה דכתב רחמנא למה לי ועוד דומיא דקדשים דלא שייך בחיה ומהאי טעמא נמי הוה ממעטינן כלאים אי לאו דכתיב או:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source